התנדבות בתל אביב בבית תמחוי; איך מסעדת לשובע שינתה את חיי
כילד צעיר עם הפרעות קשב ADHD (שאני דווקא נהנה מהן לא מעט), בית ספר לא כל כך התאים לי, בלשון המעטה. כל המערכת נראתה לי כאילו נועדה לחנך מכונות, לא בני אדמים.
יכולת הריכוז שלי? בואו נגיד שהיא בחלל שבין דג זהב לפרפר במגרש כדורגל – מתפזרת לכל כיוון אפשרי בדיוק כשאני מנסה להתמקד.
אך, לאט לאט הבנתי שיש משהו בכאוס הזה של הקשב שמעניק לי דווקא יתרון: כל דבר שעניין אותי, תפס אותי חזק ולא הרפה.
שיעורים בבית ספר היו בזבוז זמן, שום דבר לא נכנס לראש, למעט מתמטיקה ואנגלית שריתקו אותי.
או אז עברתי ליד חדר המחשבים בבית הספר שבח מופת בתל אביב, בשנות התשעים המוקדמות של המאה הקודמת – אדוניי שפירא, כמה אני זקן.
אני זוכר את המורה לקלדנות עד היום, היא שינתה לי את החיים. התברר שזה שיעור, נו, איך קראו לה פעם – קצרנות.
נכנסתי לכיתה ובתוך כמה שיעורים בודדים הקלדתי במהירות של 160 מילים לדקה.
כשמצאתי את עצמי, הקצב של המחשבות ושל הידיים סוף סוף השתלב.
כמה חודשים לאחר מכן, בעודני בכיתה ט’, פניתי למורה שלי ואמרתי לה שהגעתי למסקנה שאין לה מה ללמד אותי יותר. איחלתי לה הצלחה, זה היה היום האחרון בו ראיתי את בית הספר. כתלמיד.
עשר שנים לאחר מכן, בשנת 2001, כשהאינטרנט עדיין זחל. המודמים חייגו בקול צורם, WIFI לא היה ובחורות בבגדי ים (לא לומר פורנו, טפי) ראינו רק אם המתנו שעתיים שכל הפריימים יעלו.
בפברואר של אותה שנה התחלתי לעבוד ב Ynet כקלדן דסק החדשות. כבחור נשוי בן 24 עם ילד בן חצי שנה להגיע בכל בוקר לעבוד בחברת סטארט אפ היה מעבר לדמיונות שלי.
מהר מאד הגעתי לרמה של הקלדת 180 מלים בדקה והיה לי הרבה מאד זמן פנוי בעודני יושב על כסא מול מחשב.
הבנתי שיש לי מיומנות ייחודית וחיפשתי דרך להתפרנס. קניתי את הדומיין Timlul.co.il בכרטיס האשראי של אמא שלי היות וכסף לא היה לי כל כך והקמתי אתר לאספקת שירותי תמלול לפרטיים.
הצגתי את האתר לגוגל (אנדוקס) ובן לילה הוא הופיע ראשון בתוצאות החיפוש האורגניות.
אז בזמנו, כשחיפשתם תמלול הקלטות בגוגל היו שלוש תוצאות בלבד – והיום? עדיין ראשון. איזה כיף להשאר בפסגה.
עקב כך, מאז ועד היום, אני עובד מהבית. כתוצאה מכך יש לי הרבה מאד זמן פנוי.
בית תמחוי בתל אביב – מסעדת לשובע
מסעדת “לשובע” בתל אביב היא לא סתם בית תמחוי; זה מקום מיוחד במינו שמציע יותר מאשר ארוחות חמות – הוא מעניק למבקרים תחושת שייכות, כבוד וחום אנושי.
“לשובע” נוסדה מתוך הבנה עמוקה שארוחה חמה יכולה להיות הרבה יותר ממזון – היא יכולה להיות רגע של הפוגה מהמאבק היומיומי, מקום שבו אדם מרגיש שמישהו דואג לו באמת.
עבור אנשים שאין להם דרך להבטיח לעצמם ארוחה חמה, המקום הזה הופך להיות כתובת קבועה לתמיכה.
המסעדה פועלת מעשר וחצי בבוקר ועד 14.30 בצהריים. הצוות המסור, המורכב ממתנדבים ואנשי מקצוע, עובד יחד כדי להכין ארוחות מזינות ומגוונות.
יש אווירה של משפחתיות ושותפות במטבח; כל אחד יודע מה תפקידו, וכולם משתפים פעולה למען מטרה משותפת – להעניק אוכל טעים, טרי ומכבד לכל מי שמגיע.
“לשובע” אינה מסתפקת רק בהגשת אוכל, אלא מקפידה להגיש אותו באווירה מכבדת ומכילה. המבקרים מקבלים יחס אישי, עידוד ומילה טובה, מה שמסייע להם להרגיש רצויים וחשובים.
בפעם הראשונה שנכנסתי למטבח של “לשובע” ונחשפתי לאופן שבו המסעדה פועלת, הבנתי שזה לא סתם מקום בו מתנדבים מבשלים ומגישים אוכל.
זו שליחות אמיתית. היכולת לסייע לאנשים בצורה כה ישירה, להעניק להם רגע של שלווה וביטחון, נותנת לתפקיד משמעות עמוקה.
ב”לשובע” כל אורח הוא לא רק מי שצריך אוכל, אלא גם אדם שבא לקבל יחס אנושי אמיתי, והדבר ניכר בכל בוקר מחדש.
התנדבות בתל אביב בלשובע הפכה בשבילי להרבה יותר מאקט של נתינה – היא אפשרות להעניק לאנשים תחושת ערך וכבוד, להחזיר להם מעט מהשמחה והערכה עצמית.
המסעדה והעמותה הן יוזמה של גיל-עד ושרונה חריש, מייסדי ויו”ר העמותה. הארגון פועל כבר שנים למען אנשים במצוקה הנזקקים לתמיכה.
העמותה מתמקדת במתן מענה לצרכים בסיסיים כמו חינוך, מזון, מחסה וביגוד ומפעילה שורה של פרוייקטים חברתיים ברחבי הארץ.
בנוסף למסעדות המיועדות לנזקקים, “לשובע” מאכילה מאות אנשים ביום. ביניהם בתי נוער, גגונים לדרי רחוב, תכניות לחלוקת מזון למשפחות במצוקה ועוד.
הפעילות של העמותה נעשית מתוך חזון לתת לכל אדם את הכבוד והביטחון להם הוא זכאי, ותחושת קהילה לאלה שאולי נדחקו לשוליים.
מסעדת “לשובע” היא דוגמה לפעילות המסורה של העמותה, שמצליחה להפוך ערכים של אכפתיות ודאגה לאחרים למציאות יומיומית עבור מאות אנשים.
ארוחה בשקל
ארוחה במסעדת “לשובע” בתל אביב עולה שקל אחד בלבד – מחיר סמלי, שמבטא את המחויבות של המקום להנגיש אוכל חם ומזין לכל מי שזקוק לו.
גם אם למישהו אין את השקל הזה, הוא תמיד יוכל להיכנס ולאכול ללא שום מחסום או תנאי.
הארוחה שמוגשת היא מלאה ועשירה, וכוללת מנה בשרית, פחמימה, ירקות טריים, שתייה וקינוחה.
המטרה היא להעניק לסועדים לא רק מזון, אלא חוויה שלמה שתספק להם גם רווחה רגשית ותחושת כבוד.
כל מנה שמוגשת כאן אינה רק אוכל – היא ביטוי לערכים של נתינה ושוויון אמיתי, שמאפשרים לכל אדם להרגיש חלק מקהילה דואגת ותומכת.
יום טיפוסי
כבר שנים שאין לי רכב פרטי. בלי ביטוח, בלי טסט, בלי טיפולים ובלי נעליים. מאז שעברתי להתנייד בתחבורה ציבורית עם חופשי חודשי – אין מאושר ממני.
בחמש בבוקר אני קם משינה, כבר שנים, המח כל הזמן במחשבות ושינה היא לא הצד החזק שלי (-;
אחרי מקלחת קרה אני מתעורר אם ארצה בכך או לא. הליכה של 8 דקות לקו 189 ותוך 12 דקות אני מגיע למסעדת לשובע בצ’לנוב 18 בתל אביב.
הבוקר שלי מתחיל מוקדם, הרבה לפני שהמסעדה נפתחת לקהל. אני מגיע למסעדה, יורד למטבח ומניח את התיק שלי בחדר הצדדי שליד רווית, מנהלת המטבח.
לאחר מכן אני מכין כוס תה עם קצת מים קרים ועולה בחזרה למעלה, לרחוב – לסיגריה של הבוקר.
אחרי שסיימתי אני יורד חזרה, לוקח את הרמקול שלי מהתיק ומניח אותו ליד עמדת ההכנות – חיתוך ירקות וכו’.
מכין את הפלייליסט, המוסיקה מנגנת ברקע ואני עובר לעמדת הכלים. לוקח פיילה 80 ליטר בה אני מכין סלט.
כחצי שעה זה לוקח לי, בכל בוקר סלט אחר. מלפפונים, בצל, שמיר, מיץ לימון ומלח.
כמה דקות לאחר מכן הסלט מגיע לחדר האוכל (המסעדה) בה יחולק ל 200 קעריות (סלטיות).
האווירה במטבח דומה מאוד למשפחה גדולה – המתנדבים מגיעים מכל רקע אפשרי, וכל אחד מביא אתו משהו ייחודי לשולחן.
לכל אחד יש עמדה קבועה ויש את החבר’ה שמתנדבים לעזור לאחרים כשאין להם מה לעשות. יש לנו חלוקת משימות; יש את אלה שחותכים ירקות (כמוני), אחרים מתבלים ומבשלים, יש כאלה שמנקים כל היום, יש את המחסנאים שסוחבים את הכל על גבם ועוד.
העבודה במטבח זורמת בקצב מרענן, עם צחוקים קטנים בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית ומה לא.
תמיד מפתיע לראות איך תוך זמן קצר המטבח מתמלא בריחות נעימים של אוכל מוכן, שממש מזכיר את הבית.
אנחנו מתמקדים בטעם וגם בהכנת מנות אסתטיות ומזמינות, מתוך כבוד לאנשים שמגיעים לכאן.
לקראת תשע, כשכל המנות מוכנות, אנחנו עוברים לנקות את המטבח ובכך עוד יום נגמר.
ההתנדבות ונפש האדם
ההתנדבות במסעדת “לשובע” השפיעה עליי הרבה מעבר למה שציפיתי. בכל פעם שאני מגיע לשם, אני מקבל תזכורת לא רק לחשיבות של עזרה הדדית, אלא גם לערך העצום של צניעות והערכה לחיים עצמם.
מפגש עם אנשים ממגוון רחב של רקעים ונסיבות חיים הוביל אותי לראות את המציאות מזוויות שלא הייתי נחשף אליה אחרת.
הפשטות שבארוחה חמה, המבט של האורחים כשמקבלים את המנה, והתודה הכנה שמהדהדת בעיניים שלהם – כל אלה מלמדים אותי שיעורים על חמלה, על מה באמת חשוב בחיים, ועל תחושת הכרת הטוב שיש בכל מעשה קטן.
מה אדם צריך? משהו ללבוש, משהו לאכול ומקום לשים בו את הראש. לא כולנו בורכנו בכך והעבודה בכל בוקר מחזירה אותי להודות על כך שהתעוררתי. כל השאר בונוס.
בעולם מהיר ותחרותי, ההתנדבות מאפשרת לי עצירה, הזדמנות לראות את הדברים הפשוטים ולמצוא סיפוק במעשים שנראים קטנים אך בעלי ערך עצום.
יותר מכל, היא מחזירה לי תחושת משמעות אמיתית; הידיעה שאני עושה משהו עבור אחרים ומשפיע לטובה על חייהם מעניקה לי תחושת תכלית והבנה שהנתינה הזו, שהיא פשוטה לכאורה, היא מתנה לשני הצדדים – להם ולי.
תרומת בגדים לנזקקים
מעבר למזון החם והמפנק שמספקת מסעדת לשובע מדי יום, ישנה מחויבות נוספת לחימום הלב – תרתי משמע.
המסעדה פועלת גם כנקודת איסוף וחלוקת בגדים לכל מי שזקוק לכך.
בכל עונות השנה, ובמיוחד בחורף הקר, מוצעים בגדים חמים, שמיכות וציוד נוסף עבור דרי הרחוב.
המחשבה שמאחורי היוזמה היא לא רק לספק מענה לצורך מיידי, אלא גם להעניק תחושת כבוד וביטחון לכל מי שנכנס למקום.
כל אדם שמגיע לאכול במסעדה יודע שגם אם הוא זקוק לבגד מחמם, גרביים יבשות או מעיל טוב – המקום יספק לו את זה ללא כל שיפוט וכמובן חינם אין כסף.
צוות המסעדה מקדיש תשומת לב רבה לסדר וארגון הבגדים, כך שהמבקרים יכולים לבחור פריטים לפי הצרכים והרצונות שלהם, בדומה לחוויה בחנות בגדים רגילה.
אם גם אתם רוצים להיות חלק מהנתינה הזו, עמותת לשובע תשמח קבל מכם תרומות של בגדים, נעליים, שמיכות וציוד חורף במצב טוב.
תרומתכם תעשה שינוי של ממש בחייהם של אלה שפוקדים את המסעדה. ניתן להביא את התרומות ישירות למסעדת לשובע בימי ראשון – חמישי משעה 06.00 בבוקר ועד 14.00 בצהריים – או לתאם הגעה מול הצוות.
יחד נוכל להמשיך לחמם את הלבבות – ואת הגוף – של כל מי שזקוק לכך.
סיפורים אנושיים
ההתנדבות במסעדה חידדה אצלי אמת פשוטה אך עמוקה: כולנו בני אדם.
כשרואים אנשים כאנשים ולא דרך העדשה של כמה כסף יש להם בארנק או מה מצבם הכלכלי, אלא דרך העיניים והסיפורים שלהם – מתרחש קסם אמיתי.
שם, סביב שולחנות האוכל הפשוטים, פתאום מתברר כמה כולנו דומים. כולנו זקוקים לחום, אהבה, הבנה ותחושת ערך.
המפגשים האלה מאפשרים לי להסתכל מעבר למעטפת החיצונית ולראות את האדם שמאחורי הסיפור, האדם שמגיע לקבל ארוחה חמה כי הוא פשוט צריך את זה.
יש רגעים שבהם אפילו שכבות ההגנה שלי יורדות, והמפגש עם האנשים ב”לשובע” מזכיר לי את השוויון הבסיסי והאוניברסלי בינינו.
זו תחושה שמלווה אותי גם אחרי שאני יוצא מהמסעדה, הבנה עמוקה שכל אחד מאיתנו זקוק לאותו כבוד בסיסי – בלי קשר לנסיבות החיים.
במהלך התנדבות במסעדת “לשובע” פגשתי אנשים שמספרים סיפור חיים שלם עם מעט מלים.
אחד הרגעים שנחרתו בזיכרוני הוא כשפגשתי גבר מבוגר, שהיה מגיע כמעט כל יום. תמיד עם אותו חיוך ביישני ותודה שקטה, הוא היה מברך כל אחד מאיתנו כאילו היינו חבריו הקרובים.
אחרי כמה זמן הוא התחיל לשתף קצת מהחוויות שעבר – רגעים קשים לצד תקוות קטנות. היה מרגש לראות איך ארוחה חמה וכמה מילות עידוד משפיעות עליו כל כך.
באחד הימים הגיעה גם אישה עם ילד קטן, והאופן שבו חיבקה אותו בזמן שאכל את הארוחה שלנו הזכיר לי עד כמה המקום הזה חיוני לאנשים שמגיעים לכאן.
המפגשים האלה, כל כך פשוטים לכאורה, לימדו אותי שיעור על כמה הרבה אפשר לתת במעט – מנה של אוכל, הקשבה, או חיוך קטן.
ההתנדבות ב”לשובע” לא רק נותנת לאחרים, אלא מאפשרת לי לפגוש את האנשים האמיתיים שמאחורי הסיפורים ולהבין עד כמה כל מעשה של חמלה יכול לשנות רגעים בחיים של מישהו.
ככל שאני מתנדב במקום, אני מבין כמה ערך יש לרגעים האלה גם עבורי.
ההתנדבות הזו חיברה אותי לקהילה בדרך שלא דמיינתי, והפכה אותי לאדם יותר קשוב, מכיל ומעריך, מתוך הבנה שכל נתינה היא גם קבלה.
זו מצווה גדולה
כל בוקר שאני מתנדב במסעדת “לשובע” הוא מתנה כפולה – לא רק עבור האנשים שמקבלים ארוחה חמה, אלא גם עבורי.
מצאתי שהיכולת לתרום ולתת לאחרים מעניקה לי תחושת סיפוק ותחושת מטרה שלא ניתן למצוא בדרכים אחרות.
עצם הידיעה שאני יכול לעשות שינוי קטן, להעניק רגע של רוגע וביטחון למישהו אחר, ממלאת אותי בשמחה ובמשמעות.
החוויה הזו מזכירה לי את הערך שבפשטות ובאנושיות שבמעשים הקטנים. יתרה מכך, ההתנדבות הפכה למרחב שבו אני מפתח סבלנות, אמפתיה והבנה עמוקה יותר לצרכים של אחרים.
היא לא רק תורמת לקהילה שסביבי, אלא עוזרת לי להתפתח כאדם. כל יום במסעדת “לשובע” הוא הזדמנות להרגיש שאני חלק ממשהו גדול יותר, קהילה מחבקת שמעניקה כתף לכל מי שזקוק לה.
עבורי, הנתינה הפכה לצמיחה אישית – חיבור אמיתי שממלא את ליבי ומעשיר את חיי.
מעבר להיבט האנושי והחברתי, ההתנדבות במסעדת “לשובע” היא גם מצווה, והתחושה הזו מלווה אותי בכל יום שאני שם.
ביהדות, הדאגה לחלש, הנתינה לרש והיכולת לעזור לאחר הם ערכים בסיסיים שמושרשים עמוק בתרבות ובמסורת שלנו.
הידיעה שאני עוזר להגיש ארוחה חמה למי שאין לו היא לא רק מעשה של חסד, אלא גם קיום מצווה שמעניקה עומק רוחני ומשמעות נוספת להתנדבות.
אני מרגיש מחובר לערכים של אבותיי ומבין כמה חשובה הנתינה הזו עבורי ועבור הדור הבא.
בכל פעם שאני מתנדב, אני לא רק עוזר לאחרים, אלא גם מקרב את עצמי לתחושת שליחות ומחויבות לערכים שעליהם גדלתי, וממלא את מצוות “ואהבת לרעך כמוך”.
בואו להתנדב
אם גם אתם מרגישים צורך לתת, ליצור שינוי ולעשות משהו משמעותי, אני מזמין אתכם להצטרף לעשייה המבורכת הזו.
התנדבות במסעדת “לשובע” או בכל ארגון אחר למען הקהילה היא לא רק הזדמנות לעזור לאחרים, אלא גם דרך למלא את הלב במשמעות ובסיפוק.
כל שעה שאתם מקדישים יכולה לשפר את יומו של אדם אחר, להעניק לו תחושת ביטחון וחום.
בין אם יש לכם יום פנוי בחודש או שעה בשבוע – כל תרומה היא משמעותית.
הצטרפו אלינו, היו חלק מהעשייה החברתית, וגלו בעצמכם איך מעשה קטן של חסד יכול לחולל קסמים.
